<h1>רבינו ירוחם ני"א ח"ב</h1>
<h2>דף לח.</h2>
מי שעבד או קטן או אשה מקרהו ההלל עונה אחריו הללויה ואם היה גדול מקרהו עונה אחריו כמו כן ותבא לו מארה למי שעבד אשה וקטן מקרין אותו פי' הואיל ואינם מחוייבין אין מוציאין את המחויי' ותבא לו מארה למי שלא למד ואם למד גם כן שעושה שלוחים לאלו דרך בזיון כך פשוט בסוכה.
<h2>דף לח:</h2>
יש בקריא' ההלל כמה מנהגו' ואותן פסוקים שנהגו לכפול כופל ואותן שנהגו לענות אחר שליח צבור עונה ומצוה לענות הללויה כלומ' ששליח צבור מתחיל הללויה והצבור עונים אחריו הללויה וכן בהודו פי' ונהגו לענות גם כן בהודו ובאנא יי' הושיעה נא ובהצליחה נא וכן נהגו לכפול מאודך ולמטה ואם שמע משליח צבור ולא ענה יצא כך פשוט בסוכה ופרש"י כי הא דאמרינן שמע ולא ענה יצא דשומע כעונה מיירי במי שאינו יודע לקרות ולא לענות ושמע אם כיון לבו לשמוע אף על פי שלא ענה יצא.
<h2>דף לט.</h2>
מקום שנהגו לברך אחר קריאת ההלל מברך יהללוך יי' כי לאחריו תלוי הדבר במנהג אבל לפניו חייב לברך כך פשוט בסוכה.
